אני אוהבת פרחים. תמיד אהבתי. כשהייתי ילדה קטנה הייתי מטיילת בהרים ולומדת את שמות הפרחים.
מבחינתי, זר פרחים הוא מתנה מקסימה ולא צריך יותר.
כל פרח הוא עולם ומלואו, ולפרחים יש צבעים מדהימים, לחלקם גם ריח נפלא שמוסיף המון להנאה.
מה הקשר לפסיפס אתם שואלים?
את הריח אי אפשר להעביר, אבל את הצבעים החזקים ואת הצורות היפיפיות של הפרחים בטח ובטח.
אני גרה בגליל, קרוב לטבע, ופרחי הגינה מהווים עבורי השראה רבה לעבודת היצירה וכן דוגמאות לפסיפס.
למשל אחד הפרחים האהובים עלי, החמניה. שמתי לב שהוא מלווה אותי לכל אורך עבודות הפסיפס שלי –
חמניות גדולות וקטנות, בגוונים שונים של צהוב.
כששתלנו את הגינה מסביב לבית, היה ברור לי שיהיו ורדים. כזה פרח עדין ויפה, עם מגוון של צבעים וריחות, משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
כמובן שגם את עלי הורד תרגמתי לשפת הפסיפס, כפי שאפשר לראות כאן.
לא תמיד חייבים להעתיק פרח במדוייק.
למי שמסתכל מקרוב, יש לפרחים כמה סוגי עלים שחוזרים על עצמם ואפשר איתם להרכיב מגוון רחב של צבעים וצורות.
איך עושים זאת בשפת הפסיפס? האם זו עבודה קשה ומסובכת?
התשובות בספר פרחי הפסיפס שלי אותו תוכלו למצוא באמזון – בגרסה דיגיטלית או מודפסת,
באנגלית קלה עם הוראות ברורות איך לחתוך כל צורה של עלי פרח.
לפרטים נוספים על הספר יש ללחוץ כאן
ונקנח בתמונת שולחן שמשפחה יקרה הכינה אצלי בסדנה – וגם אתם יכולים!
