בין אקולוגיה לפסיפס

דרומית לבית שאן נמצא בין ההרים ישוב קטן בשם רותם.
הגענו אליו כי קיבלנו המלצה על בית הקפה המצויין שלו והחלטנו לבדוק.
כבר בכניסה חיכה לנו שלט פסיפס עם שם היישוב ששימח אותי מאד.
עלינו למעלה בכביש המתפתל, נוף מדברי מיוחד ושקט סביב, עד שהגענו למעלה, לראש ההר.

תמונה מהישוב רותם שליד בית שאן

רותם הוא ישוב אקולוגי בן 40 משפחות, ולמה אני כותבת עליו? כי שלט הפסיפס בכניסה לבית הקפה המקסים הזכיר לי את הקשר הדוק בין אקולוגיה לפסיפס, ואת המשפט "זבל של מישהו אחד הוא אוצר עבור מישהו אחר".

שלט פסיפס צבעוני של קפה ברותם

הכיף הגדול בעבודת הפסיפס הוא ליצור משהו חדש מתוך שברים.
אפשר לשבור אריחי קרמיקה ואפשר גם כוסות וצלחות שיצאו מכלל שימוש.
השכנים שלי כבר יודעים, וזה ממש כיף לפתוח את הדלת ולמצוא "אוצרות" של כלים שונים,
חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות,
ואז ליצור מהם משהו מעניין, כמו החתול הזה למשל, שעשוי מחלקי כוסות וצלחות צבעוניים והמון סיפורים –

חתול פסיפס מאת סיגלית עשת בצבע כחול

או העציץ הזה, שעשוי כולו משברי צלחות וכוסות (אני חושבת שכמה מהשכנים יוכלו לזהות את הכלים שנתנו לי).

עציץ פסיפס של סיגלית עשת

זה באמת כיף למחזר,
אני יודעת שרבות מתלמידותי עוברות במרכזי המיחזור ומוצאות שם דברים שווים ממש…
יופי של עיסוק מצאתי לי.

מוזמנים לבקר בגלרייה הוירטואלית שלי כדי לראות מגוון רעיונות לפסיפס.

צרו איתי קשר וניפגש!

עדיין לא ראיתם את ספרי הפסיפס שלי? יצירת הפסיפס הבאה שלכם מחכה לכם. קליק אחד והתחלנו ליצור! אני בטוחה שתאהבו!

שתפו עם חברים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

שתפו עם חברים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp